אם אתם רוצים להבין לעומק את המחשבות, הרגשות וההתנהגות שלכם וגם להיות מסוגלים לעצב אותם ביעילות, זה מאוד יעזור אם תדעו קצת ביולוגיה בסיסית

אז הנה קצת חומר למחשבה, שמאוד כדאי שנדע

וכן זה קצת ארוך אבל באמת שווה קריאה ועשוי להיות גם משנה חיים של ממש

אז למשל, אתם מכירים את זה שבזמן כעס ולחץ, למחשבות שלכם יש גוון קודר ופאסימי יותר?
זה קורה כי, בזמן שאנחנו חשים או מפרשים בטעות מצב מסוים כמאיים עלינו (גם בלי שיהיה כזה באמת) אנחנו מוצפים בהורמון מסוים שגם משנה לנומאת החשיבה וגם תורם להתנהגות תוקפנית ואגרסיבית יותר…

או למשל שבזמן עוררות מינית המחשבות שלנו מגויסות מטרה תוך ניטרול כן החסמים והמאזנים הרציונליים?
ואילו לעומת זאת, רגע אחרי פורקן מיני המחשבות כבר עשויות להשתנות לגמרי ובצורה שאף תפתיע אותנו…
או מה שקורה לנו כשאנחנו שותים אלכוהול
וכן הלאה…

להכיר את ההשפעה של כל מצב פיזיולוגי כזה על המחשבות שלנו עוזר לנו מאוד להתייחס לאותן מחשבות באופן הראוי וגם להיות מסוגלים לעצב את התנהגות שלנו.

ההתייחסות תהפוך להיות להיות של ספק ועירבון מוגבל מבחינת מחשבות ושל שינוי של ממש בהתנהגות בצורה אקטיבית ומודעת.
כלומר תהיה לנו האפשרות לא להאמין לאותן מחשבות ורגשות באופן מוחלט ולהבין שהן מושפעות גם מהביולוגיה שלנו
ואני רוצה להתרכז בהורמון ספציפי אחד, שקיבל את הכינוי "הורמון הלחץ"

אז משהו שמאוד כדאי שתכירו, במיוחד כל אלו מכם שקוראים לעצמם לא אנשים של בוקר…
רמות הקורטיזול, "הורמון הלחץ" , מגיעות לשיא שלהן בבוקר (לקראת 8) מה שעשוי לגרום לנו להתהנגויות תוקפניות יותר…
אז אם במקרה שמתם לב לכך, שבבוקר קל לכם יותר להיכנס לעימותים או שקונפליקטים מסלימים במהירות גדולה יותר וכמה שעות אח"כ זה נראה לכם קצת פחות ברור למה…
אז זאת למשל אחת הסיבות לכך
והוא דרך אגב יורד לשפל שלו סביב חצות

ולמה אתם צריכים לדעת את כל זה?
כי זה מאפשר לנו התערבות בשני מישורים

הראשון נוגע להתנהגות שלנו בפועל
אם אנחנו מוצפים בקורטיזול, עדיף לנו מאוד לדעת את זה ולפעול בהתאם, אם על ידי עצירה מוחלטת של ריב ופרישה, כל אחד לענייניו במקום אחר, כדי לתת לגוף להירגע ואז לחזור לשיח אחרי שרמת ההורמון בדם יורדת (בד"כ כ 20 דקות) או למשל:
הליכה רגועה ובמיוחד בנוף טבעי גורמת להורמון להסתלק מהגוף מהר יותר
מגע של עור בעור עוזר מאוד וגם חיבוק
נשימה עמוקה
והאזנה למוזיקה

ומה שהכי לא מומלץ, זה להמשיך את הריב כשאנחנו מוצפים בו כי ככה בדיוק מאבדים שליטה ומסלימים אירועים שלא לצורך…

או אם אתם נקלעים עם מישהו לריב קשה והוא אומר לכם שהוא עצבני מידי כרגע ומעדיף לעצור ולדבר על זה אח"כ – תאמינו לו!
הוא לא אומר לכם את זה כדי להתחמק, הוא אומר את זה כי הוא מרגיש שהוא על סף איבוד שליטה ושהביולוגיה שלו שולטת בו כרגע. הוא מאותת לכם שוהוא לא רוצה שזה ידרדר למקום שנורא קשה לחזור ממנו

עוד אנקדוטה שימושית, אותו הורמון למשל אחראי על מנגנון חרדת הביצוע אצל גברים, שמייצר בעיות של אין אונות, פשוט מפני שאחד מתפקידיו הרבים של הקורטיזול הוא לעצור את זרם הדם לאיברים לא חיוניים להישרדות מיידית, ביניהם איברי הרבייה…

ואז בעצם נוצר מעגל קסמים, יש לחץ וחרדה מפני האירוע – יש קורטיזול – אין זיקפה – יש עוד יותר חרדה – עוד יותר קורטיזול וכן הלאה…
הפתרון?
להחליף אווירה לכזאת שמייצרת רגיעה, להמתין בסבלנות ולחזור לזה אח"כ כשרמת ההורמון יורדת

השני קשור למחשבות וזה גם הקשר הישיר לשיחה טובה
אנחנו צריכים להכיר את המנגנונים האלו כדי שנוכל להיות רכים וסלחניים יותר כלפי עצמינו ולא "נאכל על עצמינו סרטים" לחינם…
כלומר שלא נתקוף את הערך העצמי שלנו בכך שנשפוט את עצמנו על התנהגויות שיש להן מקור ביולוגי, אליו לא היינו מודעים

וזה דבר חשוב מאוד!
כי זה קשור מאוד למצב הרוח הכללי שלנו ולקונפליקטים, שמתנהלים לנו במחשבות ושעשויים להביא אותנו בקלות לשנאה עצמית והלקאה עצמית עקב שיפוטיות שלא מתחשבת בכך…

בקיצור, אנחנו בסופו של דבר מכונה ביולוגית ועל כולנו מוטלת איזו שהיא אחריות גם להכיר את אופן העבודה של המכונה הזו שנקראת הגוף שלנו, וזה כמובן במידה ואנחנו רוצים להפיק ממנה את המירב ולמען חיים טובים ומספקים יותר

ואם לא דייקתי במשהו, אשמח שתתקנו אותי, אני לא ביולוג ולא חוקר ורק מנסה להעביר בהפשטה מסוימת ידע שרכשתי בתחום ושאני חושב שהוא בעל ערך רב מאוד ברמת ההתנהלות הפסיכולוגית והתנהגותית שלנו